קבוצת קטנה נפגשה במשך כמעט שישה חודשים כאשר התקופה הקשה הגיעה — אחת שעדיין מדוברת בזהירות, ורק במונחים כלליים.

מה שהם יאמרו זה שהקבוצה לא נעלמה כאשר הדברים הפכו לקשים. הם הביאו אוכל. הם ישבו בשקט כאשר מילים לא עזרו. הם המשיכו להתפלל זמן רב לאחר שהיה קל יותר להפסיק לבקש.

"שיעור תנ"ך אמור ללמד אותך את הכתובים," הם אומרים. "שלי לימד אותי את זה גם, אבל מה שאני זוכר בעיקר זה שהיו משפחה. אף פעם לא הרגשתי שאני נושא משהו לבד."

הקבוצה ממשיכה להיפגש, עכשיו עם מספר חברים חדשים שהוזמנו מהתקופה ההיא.